Trains 68-80-88
Aug. 8th, 2010 05:29 pm![[personal profile]](https://www.dreamwidth.org/img/silk/identity/user.png){kind=small}
tamara_russoMy sister and her husband went to see Danny Robas a few days ago, and they told me he played this song and told the story of how it was written (about the day John Lennon was murdered). It's such a beautiful song, but it has no real video, so my advice is just to listen, without looking at the actual video.
Lyrics:
Trains 68-80-88
We decided to move to a cheaper place,
In a small street on the other side of the square
On a cold and cutting Tel Aviv December and the two of us.
New beginnings nineteen-eighty
Prepared meals, planned journeys -
The world and happiness lay at our feet,
There was nothing in the world to come between us.
You got up early and went to the new place
To move boxes and talk to the woman
And I was still asleep with a little radio we brought.
And then "Lucy in the Sky" shook me to wake up
And "A day in the Life", coffee from the pot,
And a broken reporter who said that Lennon was gone.
And his death like his life marked my life and our death.
Cutting like a pain, I then crossed the street in the rain to you
And we stood hugging in a pale light I remember the touch of your hands.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
In a Tel Aviv December an old movie theater,
In the movie "Imagine" in front of a small audience
The clock stopped in eighty-eight on us.
There his first wife told quietly
About a train to India, a journey to the truth,
She told about them and I thought about us.
Like Lennon was, she said, like John who's gone.
In the commotion she was left on the platform, a crowd closed around her
She knew the train that was leaving was taking him from the story of her life.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
Inside your suitcase there may be some hope, some quiet,
In mine there is his music and a sad picture from a movie.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
רכבות 68-80-88
אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר,
ברחוב קטן בצד השני של הכיכר
בדצמבר תל אביבי מפלח וקר ושנינו.
התחלות חדשות אלף תשע מאות שמונים,
ארוחות מוכנות, מסעות מתוכננים -
העולם והאושר נכנעו ושכבו לרגלינו
לא היה בעולם דבר שיפריד ביננו.
קמת מוקדם והלכת לדירה החדשה,
להזיז ארגזים לדבר עם האשה,
ואני עוד ישן עם טרנזיסטור קטן שהבאנו.
ואז Lucy in the sky טלטל אותי לקום
ו- a day in the life קפה מהקומקום
וקריין שנשבר כשהודיע שלנון איננו
ומותו כמו חייו סימן חיי ומותנו
פולח כמו כאב בגשם אז חציתי את הרחוב אלייך,
ועמדנו חבוקים באור חיוור אני זוכר את מגע ידייך.
איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך
וצללים מנופפים אלי שלום מהיר.
רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,
ואנחנו משלמים את המחיר.
בדצמבר תל אביבי קולנוע מיושן
בסרט Imagine בפני קהל קטן
השעון נעצר בשמונים ושמונה עלינו.
שם אשתו הראשונה סיפרה בקול שקט,
על רכבת להודו מסע אל האמת
היא סיפרה עליהם ואני חשבתי עלינו.
כמו שלנון היה אמרה, כמו שג'ון איננו
בהמולה היא נשארה על הרציף המון סגר עליה.
היא ידעה שהרכבת שנסעה לקחה אותו מסיפור חייה
איך רכבות נוסעות...
בתוך המזוודה שלך אולי יש עוד תקוה אולי אי שקט
בשלי יש את המוזיקה שלו ועוד תמונה עצובה מסרט
איך רכבות נוסעות...
Lyrics:
Trains 68-80-88
We decided to move to a cheaper place,
In a small street on the other side of the square
On a cold and cutting Tel Aviv December and the two of us.
New beginnings nineteen-eighty
Prepared meals, planned journeys -
The world and happiness lay at our feet,
There was nothing in the world to come between us.
You got up early and went to the new place
To move boxes and talk to the woman
And I was still asleep with a little radio we brought.
And then "Lucy in the Sky" shook me to wake up
And "A day in the Life", coffee from the pot,
And a broken reporter who said that Lennon was gone.
And his death like his life marked my life and our death.
Cutting like a pain, I then crossed the street in the rain to you
And we stood hugging in a pale light I remember the touch of your hands.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
In a Tel Aviv December an old movie theater,
In the movie "Imagine" in front of a small audience
The clock stopped in eighty-eight on us.
There his first wife told quietly
About a train to India, a journey to the truth,
She told about them and I thought about us.
Like Lennon was, she said, like John who's gone.
In the commotion she was left on the platform, a crowd closed around her
She knew the train that was leaving was taking him from the story of her life.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
Inside your suitcase there may be some hope, some quiet,
In mine there is his music and a sad picture from a movie.
How trains go and trains come, carrying cargo in the dark
And shadows wave me a quick hello.
Trains take us to a farther place then we are in,
And we are those to pay the price.
רכבות 68-80-88
אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר,
ברחוב קטן בצד השני של הכיכר
בדצמבר תל אביבי מפלח וקר ושנינו.
התחלות חדשות אלף תשע מאות שמונים,
ארוחות מוכנות, מסעות מתוכננים -
העולם והאושר נכנעו ושכבו לרגלינו
לא היה בעולם דבר שיפריד ביננו.
קמת מוקדם והלכת לדירה החדשה,
להזיז ארגזים לדבר עם האשה,
ואני עוד ישן עם טרנזיסטור קטן שהבאנו.
ואז Lucy in the sky טלטל אותי לקום
ו- a day in the life קפה מהקומקום
וקריין שנשבר כשהודיע שלנון איננו
ומותו כמו חייו סימן חיי ומותנו
פולח כמו כאב בגשם אז חציתי את הרחוב אלייך,
ועמדנו חבוקים באור חיוור אני זוכר את מגע ידייך.
איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך
וצללים מנופפים אלי שלום מהיר.
רכבות לוקחות אותך אותי למקום רחוק מאיתנו,
ואנחנו משלמים את המחיר.
בדצמבר תל אביבי קולנוע מיושן
בסרט Imagine בפני קהל קטן
השעון נעצר בשמונים ושמונה עלינו.
שם אשתו הראשונה סיפרה בקול שקט,
על רכבת להודו מסע אל האמת
היא סיפרה עליהם ואני חשבתי עלינו.
כמו שלנון היה אמרה, כמו שג'ון איננו
בהמולה היא נשארה על הרציף המון סגר עליה.
היא ידעה שהרכבת שנסעה לקחה אותו מסיפור חייה
איך רכבות נוסעות...
בתוך המזוודה שלך אולי יש עוד תקוה אולי אי שקט
בשלי יש את המוזיקה שלו ועוד תמונה עצובה מסרט
איך רכבות נוסעות...