בין הפטיש לסדן

[tamara_russo]

אתמול סבתא שלי נפלה בבית שלה, ואז התחיל שוב בלאגן - אם לקחת אותה למיון, אם לא, היא יכולה ללכת, לעמוד, איך היא מרגישה. וההורים שלי היו אתמול מוזמנים לחברים, וחזרו רק בשתיים ואמא שלי עכשיו על הרגליים מחמש בבוקר.

ואני ומיכלי ואודי מוזמנים למסיבת יומולדת היום בערב של בן דוד שלי (כן, גם עם הבאלגן, כי סבתא שלי מתעקשת על לא לדאוג לה) ומיכלי ואיל הולכים היום לברית אז מוטל עלי ללכת לקנות מתנה, ושלא תהיה יקרה מדי, ושלא תהיה מג'ייף, ושתהיה משלושתנו (או ארבעתנו, בעצם). ואמא שלי רוצה שאני אבוא לסבתא שלי אחרי ת"א (לפחות היא מבינה על המתנה) ואני רציתי להשאר בבית ולסדר סוף סוף את החדר שלי ולעשות קצת שיעורים, ודי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין לי כוח לזה יותר!!!
הכל כזה מחורבן השבוע המזדיין הזה!

אני הולכת להתלבש ואז לדבר עם מיכלי לראות מה התקציב, ואז נתווכח על זה שעה, אני מקווה שלא.

איך התחרבנו לי כל התכניות השבוע, זה נורא. עם אווטאר, שלא ראיתי כי נתקעתי בפקקים (אחד הדברים המעצבנים ביותר), ואתמול הרגשתי לא טוב, והיום אני מרגישה איך הכאב ראש שלי רק מחכה לזחול בחזרה פנימה, ולא הספקתי לעשות שום דבר ללימודים, והראיון עבודה שהיה סתם חרטטנות, והעבודה השניה שלא חזרו אלי לגביה, ואין לי כסף ולא מכונית, ואפילו לא שקט נפשי.

פאן.

טוב.