One of the yuckiest mornings in the past year...

( How my urinal-inflammation returned )

( What I think about my incompetent doctor )

( How my mom and I had an annoying fight )

( After )

שטויות בעבודה

אורית ואני משתעשעות בעבודה כמו שתי ילדות מפגרות. בהתחלה אנחנו מדברות על דברים משעשעים שקרו לה אתמול (כמו זה שהיא הלכה לקניות עם חברה שלה, וחברה שלה מדדה בגדים והשאירה את התיק בתא, ואז מישהי מסתכלת ואומרת "יופי! השארת את התיק!" והחברה של אורית חוסמת לה את הכניסה לתא, וכשההיא, המטומטמת קוראת לחברה של אורית "טיפשה" החברה של אורית עונה לה "כן, אני טיפשה!" והפנים שלה מוסיפים "אבל התא הזה שלי!") אחרי זה ניסינו להראות אחת לשניה איך נראים אנשים בלי שפה עליונה, נסיונות רבים ומשעשעים, שבאמצע שלהם אורית הסתכלה במראה והתחילה להתפוצץ מצחוק. 

אני מספרת לה על יומני ג'ורגיה ניקולסון, וצוחקת מהזיכרון, ואז אני מתחילה להקפיץ קלמנטינה ביד. אורית שואלת אותי, "מה יותר כתום?" ומראה לי את הקלמנטינה ואפרסמון (שאחותי קוראת לו "אפרסקון") ושתינו מסכימות ששניהם כתומים באותה מידה. לאפרסמון יש מין עוקץ קטן שנראה כמו זין, אז היא אומרת לי "תראי, לאפרסמון יש זין" ואני עונה לה "זה מישהו עם זין ממש ממש קטן ודלקת באשכים", כי האפרסמון עצמו נראה כמו שק... שתינו מתפוצצות מצחוק. אח"כ היא מוציאה את העוקץ ואומרת לי "תראי עכשיו הוא מסורס!". שוב צחוק היסטרי. 

אח"כ הנחתי את הקלמנטינה על הראש של אורית, והיא ניסתה לקום בלי להפיל אותה. היא הצליחה לקום אבל היא התחילה לצעוד עם כתפיים משוכות למעלה, כמו פרנקנשטיין, בלי צוואר (או כמו הברבי הזאת שהייתה לי ולאחותי כשהיינו קטנות, ואודי נורא אהב להוציא לה את הראש, וכשהיינו מחזירות אותו למקום לא היה לה צוואר, רק ראש טוב על הכתפיים) ואז אמרתי לה לשחרר את הצוואר והיא שיחררה והקלמנטינה נפלה ושתינו נשפכנו בלי קול מצחוק (כי מוטי בדיוק נכנס, ממש אחרי שדיברתי עליו. אמרתי ללילי שהייתי צריכה לבר על מיליון דולר, ואז מוטי מהחדר השני שואל אותי "נו, בלוטו עוד לא זכית?"). 

בקיצור, הייתה חצי שעה משעשעת פה. עכשיו אורית הלכה הביתה. יהיה לי ממש עצוב כשהיא תעזוב. רחלי היא אחלה בחורה, אבל היא אדם מאוד שונה ממני (היא דתיה, היא נשואה ומתנהגת בצורה יותר מבוגרת, בלי השתטויות כמו שלי ושל אורית, למרות שאורית בערך בגילה). אוי, ירדו לי דמעות מרוב צחוק.