שירי ת"א-חולון

[tamara_russo]

ת"א-חולון
באמצע הקניון
מישהו התחיל לשיר,
והוא שר ושר, ולא זייף.
אנשים זורמים סביבו,
כמו נהר,
יוצרים מערבולות קטנות
סביב האבן שהוא.
מפריע לתנועה הרגילה
של אנשים עם עיניים
על חנות כזאת או אחרת.
הוא לא בסדר בראש, כולם רואים,
ועוצרים קצת,
מסתובבים קצת,
להציץ באדם שכל כך לא מתאים
לאיזור הממוזג
באמצע הקניון.
ועדיין, מצאתי את עצמי
מרקידה את הרגל לקצב,
ומהמהמת שעתיים אחר כך
את השירים שהוא שר.
מוזר.

*~*

כל אוטובוס שעוצר לידי
ואני לא עולה
גורם לי להזכר בשטויות כמו
הנסיעה חזרה מקאבו דה רוקה,
כשהנהג לא לקח לנו את ה"חופשי-יומי",
ומסע הצלב המטופש שרצינו,
הלנה ואני, להתחיל כדי לקבל
את שני היורו וחצי
שהכרטיס החדש עלה.
או אנשים ששרים עם
האוזניות בלי קול, ואני חושבת
שהם נראים מטופשים אבל
עושה את אותו הדבר בעצמי.

עוד אוטובוס עובר,
עם אנשים ישנים, משעינים
את הראש על החלונות,
חולמים על עוד כמה שעות שינה
בלילה הבא, עוד מנוחה
לפני החיים המטורפים של הבוקר.

עד שמגיע האוטובוס שלי ואני עולה
עוברות לי בראש אלפי מחשבות,
נשזרות כמו חרוזים על שרשרת,
נופלים מהשרשרת כשמגיע חרוז אחר,
והשרשרת צבעונית ומגוונת, ולא יודעים
איך היא התחילה בכלל.

המחשבה האחרונה שעוברת בי,
מטלטלת אותי עם תזוזת האוטובוס הפתאומית,
כשאני מועדת למקום הקבוע והאהוב שלי,
היא ששכחתי את הסלולרי בבית.
לעזאזל.