ירושה

May. 5th, 2014 04:16 pm
tamara_russo: (Default)

ירושה
לכולנו יש את מתינו.
אני את שלי בירושה קיבלתי.
כתכשיט בוהק,
כאבן יקרה,
הוא נח בידיי.

ואני מביטה בו, כרואה
מרחוק,
במיקרוסקופ –
כל רגע משנה את דרכו,
את צבעו,
את ריחו,
את טיבו,
מול עיניי.

לכולנו יש את מתינו.
אני את שלי חולקת.
בדיבור,
בשירה,
בזכרונות.

הזכרון אינו שלי.
הפנים אינן נראות לי.
רק ממרחק השנים
בכל פעם אדם אחר,
מחזיר לי מבט,
לאחר שדהו התמונות.

חורים-חורים-חיי-חיים.
פעם ילד ופעם נער.
פעם בוכה ופעם עולז.
ותמיד חומק ממני
כמו אז,
כשחמק מהם.

לכולנו יש את מתינו.
ולי אין.

רק לפעמים,
בלילות,
מורשה לי לגעת,
ואז המגע צורב,

ואז אני יודעת,
מה זה אומר
לחיות עם הכאב.

***

Nov. 13th, 2010 08:15 pm
tamara_russo: (dust/dark)
The Dream – Winter in a Closet

The real pain is a bother
Not soothing, this manipulation.

Triplets of faces, once, when
It was easier, the way my fingers –
And it was winter, and cold and wonderful –
They took everything in.

A rare thing, in a dream, is that.
When it comes you treat it like it's
Winter.
Like it's closed and closeted, but the wind
Won't open the door.

November, again, and this dream, again,
And you, again, and this, again.

And the pain, again, where it won't touch,
Just skim.

And my hands are dry again.
tamara_russo: (Default)
Metamorphosis
When the day came and it was over,
I looked behind and died.
As a butterfly would, I spread my wings
And left my bed, to be healed;
When the days ended and I found my home
I found her waiting there for me.
Waiting isn't easy, I know, and it's a thing
I've been doing all my life
But here, with her, I wait a little bit better.

Dedicated to Hagar.
tamara_russo: (Default)
*
She says – "There is beauty still,
In my mind, and in my heart and in my magic will.
Her hand supports her head. She hums.
"I'm free to breathe, and see and taste,
To lie, to waste".

Inside her head the rhythm drums.
And yet, and yet, she can't forget,
The sickly light, the throbbing sound,
Nowhere, neverwhere, up and down.

She turns, her torso tilts, another whisper, quiet –
"I'm so tired, this world, this blackness.
I've no more strength to fight it".

Another day, another way, she is, maybe, still holding.
But one by one the pieces fall, and the pages, one by one
She's folding.

And little boats become her friends,
And staring and falling as she walks.
And is that's what's waiting for her, this dreary end?
Living in a box?

It is not written, no yet, not still,
She finds her beauty, in her mind, and in her heart,
And in her magic will.

Who knows what is in store?
To love with every breath, and fade?
She holds her ripples, more and more,
She's pretending not to be afraid.

On the water the light is breaking,
And the sand is reflected in the sky.
She'll hold the side of the boat, shaking,
And maybe say – "today, I'll try".

*~*

I've wanted to write this for some time now - the first few lines were in my head for weeks.

Only just finished it now. I like the ending as it turned up.

My Sun

Mar. 21st, 2009 06:32 pm
tamara_russo: (Default)
My Sun

My Sun. She is my Sun.
Throughout my life, for so long now,
No matter what my darkness is,
Or where it comes from.

She is my Sun, my love, my life.
Wonders from the world,
Into my head, into my soul,
She can penetrate the best, every heartache, every strife.

One sound, her piano, her voice,
What wings looks like to me,
What they sound like, the wind over the sea
What they mean, a fire, heat, decisions, choice.

Holding on to this one grip.
One sound, that's all I need,
And the heat comes in waves,
Non breaking, never failing, doesn't slip.

Always, to me, my sun,
I turn my head and follow her gaze,
Follow her to the end,
When it comes, when the day is done.

I will give her my every breath,
Gladly, lay down, because,
All I have is hers, what she gave me,
Water, life, laughter, love – and myself.
tamara_russo: (Default)
מה אנחנו

הנה את שוב בפתח עת חדשה ניצבת,
בתוך חלום ליל קיץ רוח עשב מנשבת
מקצות בהונותיך לקצות אצבעותיך מנסה לגעת בירח,
מתמתחת, לטעום כל צבע, להצמיד לכל צליל ריח.

ואת מביטה בי שוב ואומרת "שוב נותרנו רק שתיים"
ואני משיבה ואומרת "כן, זה הכל בינתיים"
ואת מושיטה לי את ידך, משלבת כף בכף,
ואני צוחקת מבפנים, מועדת על הסף
של כל חיינו, של כל מה שהיה, נמצא, נפתח,
וגם מה שאיבדנו ועכשיו רחוק כל כך.

ואנחנו צועדות כך, צד אל צד, יצאנו לדרך אחרת,
כי זה מה שעושים כשהדרך בה הלכנו כבר נגמרת.
אמרתי כל מה שאפשר היה, ניסינו הכל,
בסופו של יום, אין דרך למנוע מאף צמח לקמול.

מסתכלת לאחור, על מה שהותרנו, עוד לא מאמינה,
שאפילו שהספקנו לחיות חיים שלמים עברה לה רק שנה,
עוד צעד קט, והדרך נמשכת קדימה, אל האופק,
הצעידה מהירה, נשימות חדות, עולה הדופק.
רצות הלאה, והנוף לא משתנה, כמה מוזר!
"נתקענו", את אומרת, "בתוך ספר נהדר".

ואולי זה רק חלום, אולי זה עוד ישוב,
אולי הדרך הקודמת תחכה אחרי הסיבוב,
מתאפקת לא לשאול, כי עכשיו הכל רגוע.
אולי אשאל אותך רק בעוד שבוע.

חיבקתי אותך באותו היום, וכל פעם שהייתי יכולה,
כשאני חושבת על הביטוי "כל סוף הוא התחלה",
מה היה לנו בסך הכל? מה באמת רצינו לעשות?
בעולם האמיתי בשלב כלשהו כל הספרות מתאפסות.
עוד מילה, עוד נסיון, זכרונות מהעבר?
די, אמרתי, די, תביני – עכשיו, הכל נגמר.
tamara_russo: (Default)
I've been meaning to write this for ages. דרך מבטך )
tamara_russo: (Default)

אל תאהב את העור הרך
על החזה שלי,
אל תיגע.
קצות אצבעותיך יכולות
לרקום או לנגן
על קלידי.

ספירת תוים
או מוזיקה של הגוף,
הנחלים
שהשארת עלי
בוערים.

רגע או שנה מאז?
עדיין לא, עדיין לא,
לא,
לא,
כן,
לא.
tamara_russo: (Default)
Telephone Call )
tamara_russo: (Default)

שחיה

אני
שוחה
במים
עמוקים.

אוהבת שהים צלול מסביבי,
ואופפת אותי תחושת השלווה
שמקנה השמש שבוערת מעל הקרום הדק
שבין הנשימה באוויר
והנשימה במים.

מחליקה למטה ולמעלה
בתוך השכבות הקרירות.
לא מצפה לדבר אחר,
וכבר אין עולם אחר חוץ מזה.

המים נעכרים פתאום,
כמו גל גדול של חוסר שקט.
טלטלות מניעות אותי למקומות מסוכנים
המים העמוקים כבר לא שומרים עלי.

אין נפש חיה מסביבי.
הכל התפזר, ואיני רואה יותר.
מחפשת את מלווי, את אלה שהיו קרובים,
אבל הסלידה שמניעה אותם הרחק ממני
חזקה מהאהבה שהייתה שם פעם.

כבר שכחתי מה זה לשחות לבד
כבר התרגלתי לתחושת הביחד.
מנסה לשחות לכיוונם,
אבל העכירות מטשטשת את ראייתי,
ואני מאבדת אותם בזה אחר זה.

לא רוצה ללמוד לנשום באוויר שוב.

רוצה להשאר במים.

נשארתי
לבדי
במים
עמוקים.
tamara_russo: (Default)
ת"א-חולון
באמצע הקניון
מישהו התחיל לשיר,
והוא שר ושר, ולא זייף.
אנשים זורמים סביבו,
כמו נהר,
יוצרים מערבולות קטנות
סביב האבן שהוא.
מפריע לתנועה הרגילה
של אנשים עם עיניים
על חנות כזאת או אחרת.
הוא לא בסדר בראש, כולם רואים,
ועוצרים קצת,
מסתובבים קצת,
להציץ באדם שכל כך לא מתאים
לאיזור הממוזג
באמצע הקניון.
ועדיין, מצאתי את עצמי
מרקידה את הרגל לקצב,
ומהמהמת שעתיים אחר כך
את השירים שהוא שר.
מוזר.

*~*

כל אוטובוס שעוצר לידי
ואני לא עולה
גורם לי להזכר בשטויות כמו
הנסיעה חזרה מקאבו דה רוקה,
כשהנהג לא לקח לנו את ה"חופשי-יומי",
ומסע הצלב המטופש שרצינו,
הלנה ואני, להתחיל כדי לקבל
את שני היורו וחצי
שהכרטיס החדש עלה.
או אנשים ששרים עם
האוזניות בלי קול, ואני חושבת
שהם נראים מטופשים אבל
עושה את אותו הדבר בעצמי.

עוד אוטובוס עובר,
עם אנשים ישנים, משעינים
את הראש על החלונות,
חולמים על עוד כמה שעות שינה
בלילה הבא, עוד מנוחה
לפני החיים המטורפים של הבוקר.

עד שמגיע האוטובוס שלי ואני עולה
עוברות לי בראש אלפי מחשבות,
נשזרות כמו חרוזים על שרשרת,
נופלים מהשרשרת כשמגיע חרוז אחר,
והשרשרת צבעונית ומגוונת, ולא יודעים
איך היא התחילה בכלל.

המחשבה האחרונה שעוברת בי,
מטלטלת אותי עם תזוזת האוטובוס הפתאומית,
כשאני מועדת למקום הקבוע והאהוב שלי,
היא ששכחתי את הסלולרי בבית.
לעזאזל.
tamara_russo: (Default)
Wrote this a few months ago )

I like it.
tamara_russo: (Default)
Morning kisses )

Letter H meme )

Poems

Apr. 2nd, 2006 07:13 pm
tamara_russo: (Default)
So I've got two poems, both written yesterday and today, and i've never showed my writing to anyone other then Hagar. I think I'll be brave.

Blood )

No name yet )
tamara_russo: (Default)
This was written about a week and a half ago, in many cuts. It's just a pick to what goes through my head while in class. Particularly very boring... In the parentheses are my up-to-date notes. Enjoy!

Revelation: I have friends!!! I have places to go, people to see, finally! Yey! (Was going to a movie that night with a whole bunch of people... See "Going to see Narnia with weirdoes" for more details)

I hate PCB's. And Carbamats. And MCDD's. They are not nice things. (Very toxic compounds...)

I need every-day's boots. My snickers got all wet today in the rain and my feet are freezing.

Active sites... Bitches. (And the enzymes that sends them to the trash)

Human race is the worst thing that ever happened to this planet. (We invented all these pollutants, and we wonder why cancer numbers are going up all over the world?!?!?!?!?!)

Going to watch Narnia again (see first remark). Third time (yes, I'm a freak). It's me,Hagar, Noa, May an Roie. He will be surrounded by girls - nice little Harmon (though he only has eyes for...). Funny, you would never believe it on him, he looks like such a sweetie (In the end Chai also came. No Harmon).

My mom would kill me if she knew I was going to watch that again, so I won't tell her. Hopefully I'll have the car.

The body is capable of all kinds of dreadful stuff... Yuck.

I am so tired of studying biology.

I really should start studying for my tests... I should (but I won't). Never mind.

It's 10:30. Another hour and a half for the end of ecotoxicology... Crap.


Now, a poem - from that same boring class:

Peace Gas
Some days are just
good,
even though they
aren't.
It's raining, it's cold, but
I love this day. I have
a lot to
look forward
to.
Smiling with no apparent reason is
nice, people think
I'm crazy when I
do that. I don't care
I just am
happy.

Tags

December 2016

S M T W T F S
    123
45678910
1112131415 16 17
18192021222324
25262728293031

Expand Cut Tags

No cut tags